מדינת ישראל נ' ספארק אירועים בע"מ ואח'

החלטה

כללי

1.זוהי בקשה להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה לעסק בארבעה חודשים נוספים.

2.המבקשים מנהלים עסק של אולם אירועים בראשון לציון (להלן: "העסק").

3. ביום 9.3.09 ניתן גזר דין נגד המבקשים על ידי בית משפט זה, בו הורשעו המבקשים בעבירה של עיסוק בעסק הטעון רישיון מאת רשות מוסמכת ללא רישיון, ובגזר הדין, בין היתר, ניתן צו הסגירה, וניתנה למבקשים ארכה לביצוע הצו עד ליום 10.6.09 (להלן: "צו הסגירה").

4.בגזר הדין בית המשפט הבהיר כדלקמן: "מובהר בזאת כי לא תינתנה אורכות אלא בנסיבות חריגות".

למרות זאת, בהמשך, מפעם לפעם, הגישו המבקשים בקשות למתן אורכה לביצוע צו הסגירה, ובית המשפט נענה לבקשות אלו והאריך את המועד לביצוע צו הסגירה.

טענות המבקשים

5.המבקשים טענו כי ביום 6.10.11 נערכה בעסק ביקורת, שבהתאם לה המצב התברואתי של העסק טוב, והעסק אושר לחוות דעת מוקדמת של משרד הבריאות.

כמו כן, קיים אישור שירותי הכיבוי וההצלה עד ליום 10.2.12, והם ידאגו לחדשו.

6. המבקשים טענו כי הם מצויים "בישורת האחרונה בהחלט" לפני קבלת רשיון העסק. מירב הדרישות הושלמו, ורשיון העסק הינו "בהישג יד", ועל כן, יש לדחות את מועד כניסתו לתוקף של צו הסגירה.

טענות המשיבה

7. המשיבה טענה כי צו הסגירה היה אמור להכנס לתוקף ביום 10.6.09, ומאז ועד היום ניתנו מספר אורכות לביצועו, והלכה למעשה, מזה כשנתיים המבקשים מנהלים את עסקם ללא רשיון לעסק.

8.המשיבה הוסיפה כי במסגרת תיק נוסף שהוגש נגד המבקשים בבית משפט זה (חע"מ 3480/07), ניתן צו הפסקת שימוש חורג לפי חוק התכנון והבניה, וגם במסגרתו ניתנו מספר ארכות לביצוע.

9. המשיבה טענה כי "יש גבול עד כמה ניתן למתוח את שורת הדין", ועל כן, התנגדה לבקשה ליתן אורכה נוספת.

דיון והכרעה

10. ראשית, אציין כי הבקשה שהגישו המבקשים הינה להארכת צו הסגירה שניתן לעסק לפי חוק רישוי עסקים, ולא להארכת הצו שניתן להפסקת השימוש החורג, ולפיכך, אדון רק בכך.

שנית, במהלך הדיון שהתקיים בבקשה, ב"כ המבקשים טען כי הוגשה בקשה לשימוש חורג, שנדונה ואושרה, ועל כן, וגם מטעם זה, אין צורך לדון בנושא הארכת הצו להפסקת שימוש חורג.

11. לענין צו הסגירה לעסק – מאחר שמדובר בעסק של אולם אירועים, חשוב ביותר כי לעסק יהיה אישור מטעם שירותי כבאות והצלה ואישור מטעם משרד הבריאות.

אישור שירותי כיבוי והצלה הינו בתוקף עד ליום 10.2.12.